את הפוסט הזה רציתי להעלות כבר ממש מזמן. אבל כמו שאומרים הסנדלר הולך יחף, ובמקרה שלי יש לו נעליים מעולות, הוא פשוט לא מספיק לסיים להכין אותן מהר…

(לינק לפוסט על הצילומים לערוץ 10 כאן)

אז נתחיל מההתחלה. מי שעוקב אחריי יודע כבר שאני מכורה לתיעוד מכל סוג כמעט, אם זה שמירת מזכרות פיזיות (גם על זה אעלה פוסט בהמשך), תיעוד בכתב (למשל ביומן תינוק ״צעדיי הראשונים בעולם״ שהוצאתי לאור) ובעיקר בצילום.

חלק מהאהבה הזו לתיעוד היא לראות איך דברים ואנשים משתנים במהלך הזמן, כמו למשל בצילומי מעקב השנתיים של זהר עם כרטיסי #מעקב_מעוצב שהכנתי לה (פוסט שלם על זה כאן):

לפני קצת יותר מ-3 שנים החלטתי לעשות פרוייקט שנתי עם המשפחה הפרטית שלי. באותו זמן היינו ארבעה- אבא, אמא ושני ילדים. החלטתי לצלם את עצמנו במקום קבוע, עם בגד קבוע, בכל יום במשך שנה. בתור הילדים המצולמים ביותר בעולם עד אז, כיאה לילדים של צלמת, כמובן שתהל ויאיר ניסו למחות על הרעיון. אבל ברור שלא היה להם סיכוי, כי כשאמא מחליטה שמצטלמים, אז מצטלמים. גם אם זה אומר שעושים 1000 תמונות ומתוכן יוצאות רק 20 או 30 סבירות.

אז כמובן שהמקום הנבחר היה הסטודיו- גם כי הכי נוח ונעים פה (ממוזג אחרי הכל, ולא תלויים בשמש או בגשם), וגם כי הרקע נשאר קבוע בכל ימות השנה, כי מה שהיה חשוב לי לראות זה את השינוי שחל בנו ולא בסביבה.

כדי שיהיה מעניין וכייפי גם בצילומים וגם אח״כ בצפייה בתמונות, החלטתי להוסיף שני דברים- לוח גיר שעליו ייכתב התאריך של כל יום + אירועים חשובים (כי אחרת מי יזכור), ואביזר/ים שממחישים את הדבר המיוחד שקרה או שעשינו באותו היום. שמרנו כרטיסי כניסה לתערוכות וסרטים, הצטלמנו עם תחפושות, זרי ובלוני יומולדת, האוהל שהקמנו בסלון, ובעיקר עם המון אביזרים שקיימים בסטודיו. את כל הפעילויות כתבתי מראש ביומן השנתי שלי, וטוב שכך, ותיכף תבינו למה.

התחלנו את הצילומים ב 1.1.2016.

אחרי כמה שבועות גיליתי לשמחתי הרבה שאני בהיריון, הילדים עדיין כמובן לא ידעו על זה- זו היתה התמונה הכי מאתגרת בכל השנה- לצלם בלי שהם יציצו וישימו לב למה שאני מחזיקה ביד, כי לא התכוונו לגלות להם כ״כ מוקדם.

בהתחלה עוד קיוויתי שברוב התמונות נשב בצורה מסודרת ו״רצינית״ כדי שיראו היטב את ההבדלים, אבל די מהר הבנתי שאין לי סיכוי, וששני ילדים עם גנים ג׳ינג׳ים לא יכולים (או מוכנים) לשבת בשקט באופן קבוע. אז כל מה שנותר לי הוא לזרום ולהשתדל לעשות כמה שפחות פרצופים מתוסכלים.

במהלך השנה תהל ויאיר השתנו וצמחו, איבדו שיניים והצמיחו חדשות, זכו בתחרויות תחפושות, הופיעו, קיבלו תעודות, עלו כיתה, התקדמו בחוגים ו… עוד המון דברים. כל זאת לצד הבטן שלי שצמחה ותפחה.

תאריך הלידה המשוער שלי היה בינואר, ודי דאגתי מה יהיה, כי מבחינתי הסיום המושלם יהיה עם הקטנטונת בתמונה משפחתית מלאה, ולא עם בטן הריונית בלבד. אבל כמובן שזה לא נתון לשיקולי, וכל מה שיכולתי לעשות זה רק להתפלל ולדבר עם הפיצית שבבטן שתצא בבקשה ממנה בדצמבר, כי יש לנו תמונות מעקב משפחתיות שהיא צריכה להצטרף אליהן.

החלק הכי מאתגר היה בחירת התמונות והעריכה שלהן. התעכבתי עם הבחירה בערך שנתיים אחרי שסיימנו לצלם מרוב שקשה לי לבחור. והאמת שבמבט לאחור יותר קל לי לבחור מאשר בסמוך למועד הצילום, אז כמו שאומרים ״כל עכבה לטובה״. עכשיו אתם מבינים למה אמרתי שטוב שכתבתי הכל ביומן? …

רוצים לדעת איך זה הסתיים? הכנסו לקליפ (השתדלתי שיהיה הכי מהיר שאפשר) ותדעו אם היא הקדימה והצטרפה לתמונות הסיום, או שהגיעה רק אחרי שסיימנו מעקב שנתי כארבעה: סרטון מעקב משפחתי שנתי: השנה שלנו בתמונות

[youtube MuWV0_-bbo0]

וכמובן שלא יכולתי לסיים את הפרוייקט המטורף הזה בקליפ בלבד. אז הכנתי סדרת אלבומים מהממת ומיוחדת- אלבום לכל חודש, לפי סדר התאריכים, ובכל עמוד התמונה היומית. עכשיו רק נשאר לי להכין קופסא מעוצבת שתתאים לסדרת האלבומים הזו.

אהבתם? מוזמנים להגיב ולשתף

ואם בא לכם לעשות צילומי משפחה בסטודיו הממוזג או בטבע , כתבו לי : קליק כאן ישירות לשליחת הודעה בווטסאפ