לפני החג זכיתי לבלות זמן איכות עם החתיך שלי , יאירוש (בן 8.5) בהצגה מקסימה במיוחד-  ״איינשטיין, הילד שלא הפסיק לשאול״. עוד לפני שהגענו היה לי ברור שזו הצגה שמתאימה לו בול. הילד שלא הפסיק לשאול זה ממש משפט שמתאר את יאיר, שהוא ילד סקרן (ופטפטן) שרוצה לדעת הכל על הכל. האמת, בתור אמא זה לא פשוט, להיות כל היום תחת ״מתקפת״ שאלות וקושיות, אבל טוב שיש הצגות כאלו שמזכירות לנו כמה זה טוב להיות ילד סקרן ולשאול את מה שאתה רוצה לדעת.

בטח תופתעו לגלות שאת התמונות בפוסט הפעם לא אני צילמתי, אלא כפיר בולוטין המוכשר, וטוב שכך, כי הייתי כ״כ מרוכזת בהצגה שאין סיכוי שהייתי זוכרת לצלם גם אם היה מותר.

ההצגה מספרת את סיפורו של אלברט איינשטיין במקביל כילד וכאדם בוגר, ומתרכזת בעיקר בתקופת ילדותו- בשטויות שעשה בכיתה, בחוסר ההבנה כלפיו כילד ״חריג״ שמדמיין המון, שואל שאלות, ולא הולך בתלם, בקשר המשפחתי וגם במורה הפרטי שלו, שבזכותו עשה איינשטיין את הצעד הראשון ופרסם מאמר חשוב ומהפכני כבר כנער. בבגרותו אנחנו עדים גם ליחס שקיבל כיהודי בגרמניה, ואיך בכל זאת הצליח להתמודד ולהסתדר.

אחד הקטעים החזקים בהצגה הוא כשאחד המורים אומר לאלברט הילד שהוא חסר משמעת, עצלן, ו… ״הכי גרוע – שואל שאלות שמוציאות אותנו מהדעת״. המשפט הזה הזכיר לי סיטואציה שנתקלתי בה כשיאיר היה בגן- אחת הילדות החכמות שפגשתי שאלה את הגננת שלה שאלות נבונות במיוחד, רק שהגננת לא ממש רצתה לענות עליהן, ולא חשבה שזה רלוונטי לסיטואציה, וכך נפנפה את הילדה ללא מענה. כבר אז זה מאד צרם לי, כמה עצוב זה לראות מבוגר שאמור להיות מחנך והשראה לילדים קטנים, שאין לו סבלנות או חשק לענות וללמד. כמה זה פוגע בילד הקטן שעומד בסיטואציה כזו, שמרגיש שאין למבוגרים סבלנות כלפיו. מה הוא מרגיש? איך זה ישפיע על חייו? כאמא אני כל הזמן תוהה איך הפעולות שאנחנו עושים והדברים שאנחנו אומרים משפיעים וישפיעו על הילדים שלנו, ומשתדלת תמיד לנהוג בצורה מכבדת כלפיהם, אבל לצערי אין 100% הצלחה. כמו שאתם בטח יודעים, למרות היחס הזה, אלברט איינשטיין גדל להיות מדען גאון יוצא דופן, אז מי יודע, אולי גם הילדה מהגן של יאיר תהיה כמו איינשטיין.

ומה הכי חשוב בסיפור הזה? שיאיר כ״כ נהנה, היה מרותק לסיפור וכמובן חזר עם שאלות ותהיות ורצון עז לעשות ניסויים מדעיים. במקרה (באמת במקרה) כמה ימים לאחר מכן היה לו סיור ב״טכנודע״ בחדרה, ואיזו תמונה קיבלתי בווטסאפ של החוג? נכון… ניסוי שנראה כמו פיצוץ, וממש מזכיר את הניסוי שאיינשטייו וחברו עושים בהצגה :)

אם עשיתי לכם חשק לזמן איכות עם הילדודס בהצגה המקסימה הזו, הנה הפרטים:
ההצגה היא של תיאטרון המדיטק בחולון, שבכל פעם מפתיעים אותי מחדש באיכות הנהדרת של ההצגות שלהם- בתוכן, במשחק ובתפאורה הייחודית.

מחזה מאת: יערה רשף נהור, , בימוי: נועם שמואל, דרמטורגיה: אורי אוריין מוסיקה מקורית: טל בלכרוביץ', תפאורה: זאב לוי, תלבושות: אביה בש, וידאו: נמרוד צין, עיצוב תנועה: תום אפלבאום.
תאורה: אורי מורג, שפה ודיבור: מרגלית גז, ע במאי: נועה בן ארי.
משתתפים: מאיה בכובסקי, דניאל דמידוב, ליאור זוהר, מורן טחן, רוי סער, רועי רביב, נדב שמה.
יעוץ מדעי והיסטורי: מכון דוידסון לחינוך מדעי, רחובות, וארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית, ירושלים

תיהנו